top of page
איור עדין של עלה ירוק עם טיפת טל על רקע לבן

מרכז הידע ← ששת השערים ← שער הרגע הזה

הרגע הזה 

נוכחות, עצירה, מודעות, בחירה ומה אפשר לעשות עם מה שחי בנו עכשיו.

מהי עבודה חווייתית בהווה, ובמה היא שונה מהבנה על עצמי?

עבודה חווייתית בהווה עוסקת במה שמתרחש עכשיו: תחושה, רגש, דחף ותנועה שמופיעים בזמן אמת. אני מבחינה בין הבנה לבין מגע: הבנה מספרת לי משהו על החוויה, ומגע מאפשר לי לפגוש אותה כשהיא קורית. אפשר לדעת שנים למה אני מרצה ועדיין לומר כן אוטומטית. אני מחפשת את הרגע שבו הגוף והדחף כבר מתחילים להתארגן, כי שם נפתח לעיתים המרווח הראשון שבו בחירה חדשה בכלל אפשרית.

​

למה להבין את עצמי לא מספיק כדי להשתנות?

כי תובנה מגיעה בדרך כלל אחרי התגובה, כשכבר אפשר לחשוב עליה, ואילו התגובה עצמה מהירה ממנה. בעבודה הקלינית אני מבחינה שברגע שבו מבחינים בכיווץ, בפחד ובדחף לענות מיד, נוצר מידע חדש - ולעיתים גם מרווח קטן שבו הבחירה בכלל אפשרית. לכן אני מחפשת פחות הבנה נוספת על מה שקרה, ויותר נוכחות בזמן שזה קורה.

​

למה אני מגיבה לפני שאני מספיקה לבחור?

תגובות רבות נלמדו והפכו מהירות ואוטומטיות. הן נועדו פעם להגן, לשמור על קשר או להפחית איום, והן פועלות מהר יותר משיקול דעת. לכן אני לא מציעה לחזק את הרצון להגיב אחרת, אלא להקדים את הזיהוי: לשים לב לסימן הראשון, עוד לפני שהתגובה הושלמה. מוקדם יותר פירושו יותר מרווח, והמרווח הזה - ולא כוח הרצון - הוא מה שמאפשר תגובה אחרת.

מה עושים בזמן הצפה רגשית?

ברגע של הצפה עדיף קודם לצמצם עומס ולהחזיר מעט התמצאות בגוף ובסביבה. נשימה עוזרת לחלק מהאנשים, ולאחרים יעזרו תנועה, מגע עם הסביבה או קשר עם אדם בטוח. אני מבחינה בין שני שלבים שנוטים להתערבב: קודם לחזור, ורק אחר כך להבין. ניסיון להבין את ההצפה מתוכה נוטה להזין אותה. לכן שווה לבנות מראש, בזמן רגוע, רשימה קצרה של מה שמחזיר אותך דווקא.

איך נשארים עם רגש בלי להיבלע בו?

לא חייבים להיכנס לרגש במלוא העוצמה כדי לעבוד איתו. אפשר להתקרב במנות קטנות: לזהות תחושה, לתת לה שם, לשים לב למה שהיא מבקשת ולחזור לעוגן כשצריך. בגישות גופניות התנועה הזאת נקראת טיטרציה. אני מציעה לראות בה יציאה מהבחירה הכפויה בין הדחקה לבין הצפה: לא לבחור צד, אלא ללמוד לנוע ביניהם. זו מיומנות שנבנית בתרגול קטן וחוזר.

איך יודעים אם נכון לקבל החלטה עכשיו?

כשאנחנו מוצפים, טווח הראייה מצטמצם. לכן בהחלטה שאפשר לדחות, לעיתים נכון לחכות עד שחוזרת מעט יותר בחירה. אני מציעה לשאול שלוש שאלות: האם ההחלטה הפיכה, מה באמת חייב להיקבע עכשיו, ומה אפשר להשאיר פתוח. מבחינתי לא כל אי ודאות צריכה להיפתר מיד. לעיתים הבחירה הטובה היא לצמצם את ההחלטה במקום להכריע בה.

להמשיך מכאן

​​

אל שער גוף ונפש: "מה קורה בגוף ברגע ההצפה" ←

אל שער קשר ונפרדות: "הכן שנאמר לפני שהספקתי לבחור" ←

לטיפול פרטני ←

​

​

מקורות והעמקה

Fosha, D. (2000). The Transforming Power of Affect: A Model for Accelerated Change. Basic Books.
Gendlin, E. T. (1978). Focusing. Everest House.
Greenberg, L. S. (2002). Emotion-Focused Therapy: Coaching Clients to Work Through Their Feelings. American Psychological Association.
Levine, P. A. (1997). Waking the Tiger: Healing Trauma. North Atlantic Books.

נכתב על ידי דיאנה ב. גלזר

פסיכותרפיסטית ומדריכה, מייסדת-שותפה Schema Therapy Israel, עם ניסיון קליני של כ-25 שנה. עליי ועל הגישה שלי ←

עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026

מתחילים בשיחה קצרה

אפשר רק לשאול שאלה, לבדוק אם זה מתאים, או לתאם פגישה ראשונה. לא חייבים להתחייב לתהליך מראש, נתחיל ממה שחשוב לך עכשיו.

קליניקה בתל אביב ואונליין   *   עברית וספרדית    *  אחזור אליך תוך יום

bottom of page