top of page
איור בסגנון צ�בעי מים של טבעות שנתיות בחתך של גזע עץ

עבר ושושלת

סכמות, התקשרות, בושה, נאמנות ושייכות, ומה שממשיך לפעול בהווה.

איך העבר המשפחתי ממשיך לפעול בהווה, ומה אפשר לעשות עם זה?

העבר המשפחתי ממשיך לפעול פחות כזיכרון ויותר כדפוס: תפקידים, נאמנויות, שתיקות ומה שלמדנו שמותר להיות. אני מציעה לשאול לא רק "איך משתחררים", אלא איך אפשר להשתנות בלי שהשינוי יורגש כבגידה. בעבודה מערכתית ובין-דורית אני מחפשת את המקום שבו אפשר להבחין בין מה ששייך לי לבין מה שקיבלתי לשאת, בלי למחוק את השייכות שממנה באתי.

​

מהי טראומה בין-דורית?

טראומה בין-דורית מתארת דרכים שבהן חוויות קשות של דור אחד עשויות להשפיע על הדורות הבאים - דרך יחסים, הורות, שתיקות, אמונות ותפקידים משפחתיים. ברצף הגנטי עצמו זה לא עובר. מחקרים אפיגנטיים ראשונים מצאו סימנים ביולוגיים אצל צאצאים של מי שחוו אלימות, אבל הם מראים עקבות, לא את הכאב עצמו. ההעברה שאני פוגשת בחדר היא בעיקר יחסית, ולכן היא ניתנת לשינוי בתוך קשר.

​

למה אני חוזרת על דפוס משפחתי גם כשאני מודעת אליו?

מפני שדפוס משפחתי אינו רק רעיון. הוא קשור לשייכות, לתפקיד שקיבלתי, למה שלמדתי שמותר או אסור להיות ולדרך שבה נשמר קשר במשפחה. בעבודה הקלינית אני מבחינה שתובנה יכולה לפתוח שינוי ואינה מתירה מיד את הנאמנות הרגשית לדפוס. לכן אני שואלת לא רק "האם אני מבינה את המקור", אלא "מה אני מרגישה שאאבד אם אפסיק לחזור עליו".

מהי נאמנות משפחתית בלתי נראית?

המושג, שטבע איוון בוסורמני-נאג', מתאר מחויבויות, חובות ותפקידים שאדם חש כלפי משפחתו גם בלי שנאמרו במפורש. לפעמים אדם מרגיש שאסור לו להצליח יותר, להתרחק, לנוח או לחיות אחרת. אני מבחינה בין נאמנות שנבחרה לבין נאמנות שמעולם לא נבחרה במודע: הראשונה היא ערך, והשנייה פועלת כמו חוק. עבודה מערכתית ובין-דורית מחזירה בחירה בדיוק למקום הזה.

איך בושה עוברת במשפחה גם בלי שמדברים עליה?

בושה עוברת דרך שתיקות, תגובות, מבטים, תפקידים והמסרים שילד קולט על מה מותר להראות. בעבודה הקלינית אני מקשיבה לא רק למה שנאמר בבית, אלא גם למה שהילד למד שאסור לו להראות. לעיתים דווקא שם מסתתרת הבושה המשפחתית: בחלקים שהוסתרו כדי לשמור על קרבה. העבודה הטיפולית מתחילה כאשר החלקים האלה יכולים לחזור לשיחה בלי שהשייכות תתפרק.

​

האם צריך לדבר עם ההורים כדי להשתחרר מן העבר?

לא. שיחה עם הורים יכולה להיות משמעותית במקרים מסוימים, והיא אינה תנאי לשינוי. העבודה יכולה להיעשות גם בתוך הטיפול עצמו - בכתיבה, בדמיון, בעבודה מערכתית או בשינוי היחסים הפנימיים עם הסיפור. לא כל שינוי דורש עימות, וודאי לא עימות שאינו בטוח או שאינו מתאים לאדם עכשיו. אני מציעה לשאול מה השיחה אמורה לעשות, ולא אם היא חובה.

​

מקומה של קונסטלציה משפחתית

קונסטלציה משפחתית היא נכנסת לעבודה שלי כעדשה מערכתית וכשיטה חוויתית. היא אינה טיפול מבוסס ראיות, ואני לא מציגה אותה ככזה.

להמשיך מכאן

מקורות והעמקה

Boszormenyi-Nagy, I., & Spark, G. M. (1973). Invisible Loyalties: Reciprocity in Intergenerational Family Therapy. Harper & Row.
Bowen, M. (1978). Family Therapy in Clinical Practice. Jason Aronson.
Yehuda, R., & Lehrner, A. (2018). Intergenerational transmission of trauma effects: putative role of epigenetic mechanisms. World Psychiatry, 17(3), 243-257.
Mulligan, C. J., Quinn, E. B., Hamadmad, D., et al. (2025). Epigenetic signatures of intergenerational exposure to violence in three generations of Syrian refugees. Scientific Reports, 15, 5945.

נכתב על ידי דיאנה ב. גלזר

פסיכותרפיסטית ומדריכה, מייסדת-שותפה Schema Therapy Israel, עם ניסיון קליני של כ-25 שנה. עליי ועל הגישה שלי ←

עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026

מתחילים בשיחה קצרה

אפשר רק לשאול שאלה, לבדוק אם זה מתאים, או לתאם פגישה ראשונה. לא חייבים להתחייב לתהליך מראש, נתחיל ממה שחשוב לך עכשיו.

קליניקה בתל אביב ואונליין   *   עברית וספרדית    *  אחזור אליך תוך יום

bottom of page